כף החיים על אורח חיים י״א:י״א

יא) שם ושיהיו שזורין לשמן. ואם לא היו שזורין לשמן אפילו בדיעבד פסולין, מ"א סק"ג. וכ"מ מעו"ת אות ג'. ר"ז אות ג', ח"א כלל י"א אות י"ד חס"ל אות ב'. אמנה המו"ק כתב דאפילו אם לא היו שזורין כלל בשעת הדחק כשרין ומברך עליהם עי"ש. וכ"פ הנ"ץ הביאו א"ר אות ב' וכן הסכים הא"ר שם, וכתב המחב"ר אות ב' דיש לסמוך עליהם בשאינו מוצא אחרים והיא שעת הדחק והביאו שע"ת אות ב'. אבל הלב חיים ח"א סי' פ"ה האריך בזה וסיים וז"ל ולכן נראה לע"ד להלכה ולמעשה דאם לא היו שזורין לא ילבש טלית כזה כיון דהוא פסול לדעת הרנ"י והסכמת האחרונים הרב עי"ת והמ"א והפ"ץ ודעמייהו ואם כן הרי הוא עובר על מ"ע מד"ת משא"כ אם אינו לובשו דאינו עיבר כלל דקיי"ל דציצית הוא חובת גברא דהיינו אם לובש בת ד' כנפות צריך שיהיה מצוייצת כהלכתו ודלא כמ"ש המחב"ר דיש נסמוך על המקילין בשעת הדחק אם אינו מוצא אחר יעו"ש. ואחרי המ"ר אין נראה להקל בזה וכמ"ש מילתא בטעמא והה"נ אם לא היו שזורין לשמן כס' המג"א והעו"ת והפ"ץ וכאמור עכ"ל: