מדרש תנחומא (בובר), תצוה ט׳

וזה הדבר אשר תעשה להם. להם אתה עושה ולא לאחרים, התחיל ללמדן האיך יהיו מטהרין ואוכלין בקדשים, היאך יהו טובלין ואוכלין בתרומה, לקדש אותם לכהן לי, אמר ר' מני בשם ר' אליעזר כל מקום שנאמר לי, לעולם ולעולמי עלמים, בכורות לעולם, שנאמר כי לי כל בכור (במדבר ג יג), הכסף והזהב לעולם, שנאמר לי הכסף ולי הזהב (חגי ב ח), המלכות לעולם, שנאמר כי ראיתי בבניו לי מלך (ש"א טז א), והארץ לעולם, שנאמר כי לי הארץ (ויקרא כה כג), וישראל לעולם, שנאמר כי לי בני ישראל (שם שם נה), והלוים לעולם, שנאמר והיו לי הלוים (במדבר ג יב), הכהונה לעולם, שנאמר לכהן לי (שמות כט א).