שמות ו׳:כ״ט-ל׳

וידבר ה'. הוא הדבור עצמו האמור למעלה בא דבר אל פרעה מלך מצרים, אלא מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם, חזר הענין עליו להתחיל בו:

Adonoy spoke. This is the same statement that was mentioned above. “Come speak to Pharaoh, king of Egypt,” but since the narrative was interrupted in order to present their lineage the narrative returns to it and begins again.

אני ה'. כדאי אני לשלחך ולקיים דברי שליחותי:

I am Adonoy. I.e., “I have the power to send you and to fulfill the things of My mission.”

ויאמר משה לפני ה'. היא האמירה שאמר למעלה הן בני ישראל לא שמעו אלי, וְשָׁנָה הכתוב כאן, כיון שהפסיק הענין, וכך היא הַשִּׁיטָה, כאדם האומר נחזור על הראשונות:

Moshe said before Adonoy. This is the same statement which was mentioned above: “Behold, the B’nei Yisrael have not listened to me.” Scripture repeats it here since it interrupted the narrative. This is the method [of a narrator], just as a person who says, “Let us return to the first [subject].”