שמות ז׳:י״ד-י״ח

כבד. תרגומו יַקִּיר, ולא אתיקר, מפני שהוא שם דבר, כמו כִּי כָּבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר (שמות יח, יח):

Is heavy. The correct version of Onkelos is יַקִּיר — is hard and not אִתְיַקַּר — hardened, because it is an adjective as in: “the thing is too hard for you.”

הנה יצא המימה. לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה, ואומר שאינו צריך לנקביו, ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו (שמו"ר ט, ז):

When he goes out to the water — to relieve himself, for he made claims to be a god and said that he did not need to relieve himself. He would arise early and go out to the Nile and there relieve himself.

עד כה. עד הנה. ומדרשו, עד שתשמע ממני מכת בכורות, שאפתח בה בכה כֹּה אָמַר ה' כֲַּחצֹת הַלַּיְלָה:

Thus Far. [The plain meaning of עַד כֹּה is:] thus far. But its midrashic explanation is: “until you will hear [the word כֹּה] from Me at the killing of the first-born, which I will begin with the word כֹה: [viz.] “כֹּה — Thus did Hashem say at midnight.”

ונהפכו לדם. לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם:

It will turn into blood. Since rain does not fall in Egypt and the Nile rises and irrigates the land, and the Egyptians worship the Nile, He therefore struck their god [first] and afterwards struck them.

ונלאו מצרים. לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראויין לשתות:

The Egyptians will weary themselves — [attempting] to find a cure so that the waters of their river should be fit to drink.