שמות ט׳:י״ג-כ״א

את כל מגפתי. למדנו מכאן, שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות:

All My plagues. We learn from here that מכת בכורות is equivalent to all the plagues.

כי עתה שלחתי את ידי וגו'. כי אלו רציתי, כשהיתה ידי במקנך שהכיתים בדבר, שלחתיה והכיתי אותך ואת עמך עם הבהמות: ותכחד מן הארץ. אבל בעבור זאת העמדתיך וגו':

For now. I [could] have extended my hand, etc. I.e., “for had I wished, [then] when My hand was [striking] at your livestock when I struck them with pestilence, I would have sent it and struck you and your people together with the animals — and you would have been obliterated from the earth. but it is for this reason that I have let you survive, etc.

עודך מסתולל בעמי. כתרגומו כְּבֵישַׁת בֵּיהּ בְּעַמִּי, והיא מגזרת מסלה דמתרגמינן אוֹרַח כְּבוּשָׁא, ובלע"ז קלקי"ר וכבר פירשתי בסוף ויהי מקץ, כל תיבה שתחלת יסודה סמ"ך והיא באה לדבר בלשון מתפעל, נותן התי"ו של שמוש באמצע אותיות של עיקר, כגון זו, וכגון וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב (קהלת יב, ה), מגזרת סבל. כִּי תִּשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ (דניאל ז, ח), מגזרת שר ונגיד. וכן מִשְׂתַּכַּל הֲוִית (דניאל ז, ח):

But you are still oppressing my people. [מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִי is] as Onkelos translates it: “You are oppressing My people.” It (מִסְתּוֹלֵל) has the same root as מְסִלָה, which is translated by Onkelos as: “a well-worn path.” Chalchier in Old French — a trodden path. I have already explained at the end of Parshas Miketz that any word whose first root letter is סָמֶ"ךְ and intends to convey the הִתְפָּעֵל conjugation one places the prefix letter ת' in the middle of the root letters as in this case (מִסְתּוֹלֵל) and for example וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב — “the grasshopper will drag itself,” יִסְתַּבֵּל having the root סָבֹל — carry a load, [or] כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ — “that you would make yourself our ruler” תִשְׂתָּרֵר having the root of שַׂר וְנָגִיד — “a prince and a nobleman,” [or] מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית — “I was reflecting.”

כעת מחר. כעת הזאת למחר, שרט לו שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן, ירד הברד:

Tomorrow at this time. [כָּעֵת מָחָר means] at the same time tomorrow. He scratched a mark in the wall [and said,] “Tomorrow when the sun reaches here the hail will come down.

הוסדה. שנתיסדה. וכל תיבה שתחלת יסודה יו"ד, כגון יסד, ילד, ידע, יסר, כשהיא מתפעלת, תבא הוי"ו במקום היו"ד, כמו הוסדה, הִוָּלְדָהּ (הושע ב, ה), וַיִּוָּדַע (אסתר ב, כב), וַיִּוָּלֵד לְיֹוסֵף (בראשית מו, כ), בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד (משלי כט, יט):

It was founded. [הִוָּסְדָה means] that it was founded. Every word whose first root-letter is a י', e.g., יָסֹד (founded), יָלֹד (gave birth) יָדֹעַ (knew), יָסֹר (removed), when it is put in the הִתְפָּעֵל form the letter ו' replaces the letter י', as in הִוָּסְדָה or הִוָּלְדָה וַיִּוָּדַע — “it became known,” [or] וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף — “There was born to Yoseif,” [or] “With words will a servant לֹא יִוָּסֶר — not be rebuked.”

שלח העז. כתרגומו שלח כְּנוֹשׁ, וכן ישְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ (ישעיה י, לא), הָעִיזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן (ירמיה ו, א):

Send [word] and gather. שְׁלַח הָעֵז is as Onkelos translates it: “send [word] and gather.” Similarly: “The inhabitants of Geibim (הֵעִיזוּ) gathered,” [or:] “(הֵעִיזוּ) gather! children of Binyamin.”

ולא יאסף הביתה. לשון הכנסה היא:

And will not be brought into the house. יֵאָסֵף is a term meaning gathering in.

הניס. הבריח, לשון וינס:

Made flee. הֵנִיס means caused to flee from the word “וַיָּנָס .”