פקודי, שביעי

ויעל עליו וגו'. אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוה אהרן בו ביום, שנאמר קְרַב אֶל הַמִּזְבַּח וגו' (ויקרא ט, ז):

He sacrificed on it, etc. Also on the eighth day of the Installations which was the day the mishkon was erected. Moshe performed the service and offered the communal korbonos, except for those which Aharon was commanded on that very day, as it states: “[Moshe said to Aharon:] Approach the Altar, etc.”

את העולה. עולת התמיד:

A burnt-offering. [I.e.,] the daily burnt-offering.

ואת המנחה. מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאמר וְעִשָׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בַּשֶׁמֶן וגו' (שמות כט, מ):

And a meal-offering. [I.e.,] the mincha of the libations of the tamid. As it is said: “[And with one lamb bring] a tenth [of an eipha] of flour mixed with oil, etc.”

ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו. יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה, ותרגומו וִיקַדְּשׁוּן מִנֵּיהּ, בו ביום קָדַשׁ משה עמהם:

Moshe and Aharon ... washed ... from it. On the eighth day of the Installations all of them (Moshe, Aharon and his sons) were equal in the priesthood. Onkelos’ translation [of וְרָחֲצוּ] is: And they sanctified themselves from it. On that very day Moshe was sanctified with them.

ובקרבתם. כמו ובקרבם, כשיקרבו:

And when they approached. וּבְקָרְבָתָם is the same as וּבְקָרְבָם — when they would approach.

ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד. וכתוב אחד אומר, ובבא משה אל אהל מועד (במדבר ז, פט), בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמר מעתה, כל זמן שהיה עליו הענן, לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן, נכנס ומדבר עמו (פתיחה לת"כ ח):

Moshe was unable to enter the Tent of Meeting. Yet, another verse states: “And when Moshe would come into the Tent of Meeting” There comes a third verse [later in our verse] and reconciles them: “for the cloud was upon it (on the Tent of meetings)” Say, therefore: as long as the cloud was upon it he could not come in; once the cloud left he would enter and speak with Him.

לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בכל מסע שהיו נוסעים, היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתם אף הוא קרוי מסע, וכן וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעיו (בראשית יג, ג), וכן אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לג, א), לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות:

Before the eyes of the entire Beis Yisrael in all their travels. At every station that they stopped the cloud would rest at the place where they encamped. Their encampment is also called מַסָּע Similarly: “He went to his (לְמַסָּעָיו) resting places.” Similarly: “These were (מַסְעֵי) the stations.” Because from the place of encampment they again journeyed, therefore, they are called מַסָּעוֹת .