ויקהל, שני

על הנשים. עם הנשים, וסמוכין אליהם. (מה שהתרגום הניח על כפשוטו, משום דלא מתרגם ויבאו האנשים וַאֲתוֹ גֻּבְרַיָא, כמו שמתרגם לעיל מיניה, רק מתרגם וּמַיְיתָן, ורצה לומר שהביאו חח ונזם בעודן על הנשים, כמו שכתב רש"י על טוו את העזים):

And women. [עַל הַנָּשִׁים means] with the women and close to them.

חח. הוא תכשיט של זהב עגול, נתון על הזרוע, והוא הצמיד:

Bracelets. A round golden ornament worn on the arm. It is called a צָמִיד — “bracelet.”

וכומז. כלי זהב הוא, נתון כנגד אותו מקום לאשה, ורבותינו פירשו שם כומז, כאן מקום זמה:

And buckles. A golden ornament worn against a woman’s private parts. Our Sages explained the derivation of the name כוּמָז as כָּאן מָקוֹם זִמָּה — “here is the place of lewdness.”

וכל איש אשר נמצא אתו. תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים, כולם הביאו:

Every man who had with him — greenish-blue wool, or dark red wool, or crimson wool, or rams’ skins or tachash skins — they all brought.

טוו את העזים. היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים היו טווין אותם (שבת צט.):

Spun the goats’ hair. This was a craft of special skill for they spun it while it was still on the animals’ backs.

והנשאם הביאו. אמר ר' נתן, מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים, יתנדבו צבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם (שמות לו, ז), אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה, ולפי שנתעצלו מתחלה, נחסרה אות משמם, והנשאם כתיב:

And the leaders [of the tribes] brought. R. Noson said: Why did the נְשִׂיאִים see fit to contribute to the dedication of the altar first whereas for the works of the mishkon they were not the first to contribute? But the נְשִׂיאִים thought as follows: “Let the public-at-large contribute whatever they will contribute, and whatever will be lacking we will supply.” Once the public supplied all that was needed, as it is said: “And the work was sufficient,” the נְשִׂיאִים said, “what is left for us to do?” So “they brought the shoham-stones, etc.” It is for this reason that they contributed to the altar dedication first. And since, at first, they were somewhat lax, there is a letter missing, here, from their name and it is written וְהַנְּשִֹאִם (without a י' after the שֹ').