יתרו, ראשון

וישמע יתרו. מה שמיעה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (זבחים קטז.):

Yisro heard. What news had he heard [which inspired him] to come? [It was] the splitting of the Reed Sea and the war against Amaleik.

יתרו. שבע שמות נקראו לו, רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל, (מכילתא יתרו פ"א). תר, ע"ש שֶׁיֶּתֶר פרשה אחת בתורה, ואתה תחזה. יתרו, לכשנתגייר וקיים המצות, הוסיפו לו אות אחת על שמו. חובב, שחבב את התורה, וחובב הוא יתרו שנאמר מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן משֶׁה (שופטים ד, יא). ויש אומרים רעואל אביו של יתרו היה, ומהו אומר וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן (שמות ב, יח), שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. בספרי (בהעלותך עח):

Yisro. He was called by seven names: Re’uel, Yeser, Yisro, Chovov, Chever, Keini, Putiel. [He was called] יֶתֶר, (שֶׁיִתֵּר) because he was the cause of an additional parsha in the Torah: [viz.,] וְאַתָּה תֶחֶזֶה — “You must seek out.” [He was called] יִתְרוֹ for when he became a proselyte and fulfilled the mitzvos a letter was added to his name. [He was called] חוֹבֵב (שֶׁחִבֵּב) because he showed love for the Torah. [The proof that] Chovov is Yisro is: for it is said: “...of the sons of Chovov, Moshe’s father-in-law.” Others say that Re’uel was [actually] Yisro’s father. Then why does it say: “They (Yisro’s daughters) came to their father, Re’uel?” This is because children call their grandfather, “father.” This is from Sifrei (Beha’aloscho 10, 29).

חותן משה. כאן היה יתרו מתכבד במשה, אני חותן המלך, ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו, שנאמר וַיָשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנֹו (מכילתא שם):

Moshe’s father-in-law. Here Yisro prides himself with Moshe, [as if to say:] “I am the king’s father-in-law,” whereas, in the past, Moshe would attribute the greatness [he attained] to his father-in-law, as it is said: “He returned to Yeser, his father-in-law.”

למשה ולישראל. שָׁקוּל משה כנגד כל ישראל:

For Moshe and [for his people] Yisrael. Moshe is equal to all of Yisrael.

את כל אשר עשה. להם בירידת המן, ובבאר, ובעמלק:

About all that [Elokim] had done — for them, with the coming down of the manna, with “the well,” and with [the war of] Amaleik.

כי הוציא ה' וגו'. זו גדולה על כולם (מכילתא שם):

That Adonoy brought out, etc. This being the greatest [miracle] of them all.

אחר שלוחיה. כשאמר לו הקב"ה במדין, לֵךְ שֻב מִצְרָים, וַיִקַּח מֹשֶה אֶת אִשְתֹּו וְאֶת בָּנָיו וגו' (שמות ד, יט—כ), ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים, אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה:

After he had sent her back. When God said to him (Moshe) in Midian: “‘Go and return to Egypt,’ Moshe took his wife and children, etc.” “Aharon went out towards him and met up with him at the Mountain of God.” He (Aharon) said to him (Moshe), “Who are these?” He replied to him, “This is my wife whom I married in Midian and these are my children.” He (Aharon) said to him, “And where are you taking them?” “To Egypt,” he answered him. “We grieve for the earlier [enslaved] ones,” he said, “and now you come to add to their numbers!” [Whereupon] he (Moshe) said to her (Tziporah), “Go to your father’s house.” She then took her two sons and left.

ויצלני מחרב פרעה. כשגילו דתן ואבירם על דבר המצרי, ובקש להרוג את משה, נעשה צוארו כעמוד של שיש (שמו"ר א, לו):

And rescued me from the sword of Pharaoh. When Dosson and Avirom revealed the matter of the Egyptian [to Pharaoh] and he (Pharaoh) attempted to kill Moshe [by the sword], his neck became as a pillar of marble.

אל המדבר. אף אנו יודעים שבמדבר היה, אלא בשבחו של יתרו דִּבֶּר הכתוב, שהיה יושב בכבודו של עולם, ונדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תהו, לשמוע דברי תורה:

To the desert. We already know of our own account that he was in the desert! But it is in the praise of Yisro that Scripture speaks: for he was living amidst worldwide honor and yet his heart inspired him to go out into the desert, a desolate place, for the purpose of hearing words of Torah.

ויאמר אל משה. ע"י שליח:

He said to Moshe — through a messenger.

אני חתנך יתרו וגו'. אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך, ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה (מכילתא שם):

I, your father-in-law, Yisro, etc. [He meant:] “If you do not want to go out on account of me, go out on account of your wife, and if you do not want to go out on account of your wife, go out on account of her two sons.

ויצא משה. כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה, כיון שיצא משה, יצא אהרן נדב ואביהוא, ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא:

Moshe went out. Yisro was greatly honored at that moment. Once Moshe went out, Aharon, Nadav and Avihu went out [as well]. And who would see these [great men] go out and not go out [with them].

וישתחו וישק לו. איני יודע מי השתחוה למי, כשהוא אומר איש לרעהו, מי הקרוי איש, זה משה, שנאמר וְהָאִישׁ משֶׁה (מכילתא שם):

He prostrated himself and [then] kissed him. I cannot tell [from these words] who prostrated himself before whom. But, when [later in the verse] it states: אִישׁ לְרֵעֵהוּ — [lit.:] “A man to his friend” — who is referred to as אִישׁ? That is Moshe, as is written: וְהָאִישׁ משֶׁה — “The man Moshe.”

ויספר משה לחותנו. למשוך את לבו לקרבו לתורה (מכילתא שם):

Moshe told his father-in-law — in order to draw his heart to bring him closer to the Torah.

את כל התלאה. שעל הים ושל עמלק (מכילתא שם):

All the hardship — [that they suffered] at the [Reed] Sea, and [at the hands of] Amaleik.

התלאה. למ"ד אל"ף מן היסוד של תיבה, והתי"ו הוא תיקון ויסוד הנופל ממנו לפרקים, וכן תרומה, תנופה, תקומה, תנואה:

הַתְּלָאָה (the hardship). The letters ל' and א' are part of the basic letters of the word. The letter ת' is both formative and basic and is sometimes omitted from it. Similar are the words: תְּרוּמָה, תְּנוּפָה, תְּקוּמָה, תְּנוּאָה .

ויחד יתרו. וישמח יתרו, זהו פשוטו. ומדרש אגדה, נעשה בשרו חדודין חדודין, מיצר על אבוד מצרים, היינו דאמרי אינשי, גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה (סנהדרין צד.):

Yisro rejoiced. [וַיִּחַד יִתְרוֹ means:] “And Yisro rejoiced.” That is its plain meaning. However, there is a Midrash Aggadah: His flesh had (חִדּוּדִין) sharp stinging sensations. He was grieved by the destruction of Egypt. This is what is meant when people say: “A proselyte even up to ten generations [later] — do not disparage an Aramean (non-Jew) in his presence.”

על כל הטובה. טובת המן והבאר והתורה (מכילתא שם), ועל כולן אשר הצילו מיד מצרים, עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים, שהיתה הארץ מסוגרת, ואלו יצאו ששים רבוא (מכילתא שם):

Over all the good. The good of the manna, and the well, and the Torah, and above all: That He had rescued them from the hand of Egypt. Up to that point no slave could possibly escape from Egypt, for the land was totally locked in. Yet these went out six hundred thousand strong.

אשר הציל אתכם מיד מצרים. אומה קשה:

Who rescued you from the hand of Egypt — a hard people —

ומיד פרעה. מלך קשה:

and from the hand of Pharaoh — a hard king.

מתחת יד מצרים. כתרגומו לשון רדוי ומרות, היד שהיו מכבידים עליהם, היא העבודה:

From under the hand of Egypt. As Onkelos translates it (מִתַּחַת יַד), an expression of wielding authority and dominion of a heavy “hand” over them, referring to the slave labor.

עתה ידעתי. מכירו הייתי לשעבר, ועכשיו ביותר (מכילתא שם):

Now I know. “I was aware of Him in the past but, now, all the more so.

מכל האלהים. מלמד שהיה מכיר בכל עבודת אלילים שבעולם, שלא הניח עבודת אלילים שלא עבדה (מכילתא שם):

Than all the gods. This teaches that he was acquainted with all forms of idol-worship in the world; that he did not leave any idol unworshipped.

כי בדבר אשר זדו עליהם. כתרגומו, במים דִּמּוּ לאבדם והם נאבדו במים:

Because the very thing they plotted came upon them. As Onkelos translates it. They planned to destroy them through water and were themselves destroyed through water.

אשר זדו. אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו (סוטה יא.) לשון ויזד יעקב נזיד (בראשית כה, כט), בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו:

They plotted. Meaning: they acted with premeditated wickedness. Our Sages explained it as being derived from: וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד — “Yaakov boiled broth,” i.e., in the pot in which they cooked, they [themselves] were cooked.

עולה. כמשמעה, שהיא כולה כליל:

A burnt-offering. עוֹלָה is as its name implies — that it is totally consumed by fire.

זבחים. שלמים:

[Peace-]offerings. [זְבָחִים here refers to] peace-offerings.

ויבא אהרן וגו'. ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם:

Aharon came, etc. Where did Moshe go? Was he not the one that went out to meet him and brought about all this honor? But [the answer is] that he (Moshe) stood by and served them.

לפני האלהים. מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה, כאילו נהנה מזיו השכינה (ברכות סד.):

Before God. From here we learn that when one partakes of a meal at which Torah scholars are present it is considered as if he had pleasure from the splendour of the Shechinah.