Devarim 23 דברים כ״ג

לא יקח. אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (עי' קידושין ס"ז):

A man may not marry. He cannot effect marriage with her — marriage with her is legally invalid.

ולא יגלה כנף אביו. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו, וַהֲרֵי כְּבָר הֻזְהַר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא י"ח) אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין, וְלִסְמֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט):

And may not expose the edge of his father’s garment. His father’s prospective levirate partner, appropriate for his father. But he was already warned concerning her, from “the nakedness of your father’s brother.” Evidently, to transgress, with her, against two prohibitions, and to place, next to her, “the bastard may not enter,” to teach that the bastard is only [someone born] of those liable to kares excision; certainly judicial execution, as no act of incest or adultery subject to judicial execution is exempt from kares excision.

פצוע דכה. שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵיצִים שֶׁלּוֹ:

With injured or crushed. Whose testicles were injured or crushed.

וכרות שפכה. שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד (ספרי; יבמות ע'):

Or with a gash causing spilling. The organ was gashed, and no longer ejects a stream of semen, but spills and dribbles, and is sterile.

לא יבא ממזר בקהל ה'. לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:

A base-born may not enter into Adonoy’s community. He may not marry an Israelite woman.

לא יבא עמוני. לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:

An Ammonite may not enter. He may not marry an Israelite woman.

על דבר. עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם:

Because of the matter. Because of their advice concerning you, to incite you to sin [as written in the affair of Bilam].

בדרך. כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (ספרי):

On the way. When you were harried.

לא תדרש שלמם. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּ"לֹ לא תדרש שלמם (עי' ספרי):

Do not pursue their peace. By inference from what is said, “He may remain with you, in your midst,” perhaps this one as well? The Torah therefore teaches, “Do not pursue their peace.”

לא תתעב אדמי. לְגַמְרֵי, וְאַעַ"פִּ שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ:

Do not despise the Edomite. Completely, although it would be appropriate for you to despise him, as he advanced towards you with the sword.

לא תתעב מצרי. מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. לְפִיכָךְ —

Do not despise the Egyptian. Totally, although they hurled your males into the river. What is the reason? Because they received you hospitably during a time of need. Therefore:

בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'. וּשְׁאָר אֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ הוֹרְגוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, לְפִיכָךְ אֱדוֹם שֶׁקִּדְּמָם בַּחֶרֶב לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם, וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם נִתְעֲבוּ (ספרי):

Children who will be born to them in the third generation, etc. The other nations, however, are permitted immediately. Thus we learn that someone who incites a man to sin is worse than someone who murders him. For the one who murders him, murders him in this world, while the one who incites him to sin, drives him out of this world and the World to Come. Therefore, Edom, who advanced towards them with the sword, is not to be despised. Similarly Egypt, which drowned them. These, however, who incited them to sin, are despicable.

כי תצא וגו' … ונשמרת. שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (תלמוד ירושלמי שבת ב'):

When you go out . . . take precautions. As Satan incriminates in times of peril.

מקרה לילה. דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה (ספרי):

A nocturnal incident. Scriptural law is expressed in common circumstances.

ויצא אל מחוץ למחנה. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה:

He must go out of the camp. This is a positive commandment.

לא יבא אל תוך המחנה. זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (שם), וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה (עי' פסחים ס"ח):

He may not enter into the midst of the camp. This is a negative commandment. He is not permitted to enter the camp of the Levites, certainly not the camp of the Shechinah.

והיה לפנות ערב. סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל, שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (עי' ספרי):

As sunset nears. Close to the setting of the sun, he should immerse himself, as he does not become pure without the setting of the sun.

ויד תהיה לך. כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ אִישׁ עַל יָדוֹ (במדבר ב'):

Have a designated place. As Targum [Onkelos] renders, similar to “everyone at his place.”

מחוץ למחנה. חוּץ לֶעָנָן:

Outside the camp. Outside the cloud.

על אזנך. לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישְׁךָ:

In addition to your weapons. Aside from your other utensils.

אזנך. כְּמוֹ כְּלִי זַיִן:

Your weapons. Similar to “your instruments of force.”

ולא יראה בך. הַקָּבָּ"ה ערות דבר:

Let Him not see within you. [Let] the Holy One, Blessed is He [not see] disgraceful objects.

לא תסגיר עבד. כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּ"אַ — אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (גיטין מ"ה):

Do not deliver a slave. As Targum [Onkelos] renders. Another interpretation: Even a Gentile slave owned by a Jew, who fled from outside the land to Eretz Yisroel.

לא תהיה קדשה. מֻפְקֶרֶת מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת:

There shall not be a harlot. Promiscuous, dedicated to and designated for lecherous relations.

ולא יהיה קדש. מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זְכוּר; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "לָא תְהֵא אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד", שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה, שֶׁאַף הוּא נַעֲשֶׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ, שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (עי' קידושין ס"ח):

And there shall not be a male prostitute. Designated for homosexual relations. Onkelos renders, ‘An Israelite woman shall not be kept by a slave,’ for she, too, engages promiscuously in lecherous intimate relations, since his marriage is ineffective with her, as they are compared to the donkey, as it is said, “Remain here with the donkey” — a people compared to the donkey. ‘And an Israelite man shall not marry a maid servant,’ for he, too, becomes a male prostitute through her, since all of their intimate relations amount to lechery, as his marriage is ineffective with her.

אתנן זונה. נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ פָּסוּל לְהַקְרָבָה:

A harlot’s fee. [If] he gave her a lamb as her harlot’s fee, it is disqualified as a sacrificial offering.

ומחיר כלב. הֶחֱלִיף שֶׂה בְכֶלֶב (ספרי; תמורה כ"ט):

Or payment for a dog. If he exchanged a sheep for a dog.

גם שניהם. לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (שם ל'):

Even both. This adds alterations in form, as, for example, wheat kernels ground into flour.

לא תשיך. אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה (עי' ספרי) (וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ):

You may not pay usury. This prohibits the borrower from paying interest to the lender. [Afterward, the prohibition to the lender: ‘You may not lend him your money for usury.’]

לנכרי תשיך. וְלֹא לְאָחִיךָ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוין וַעֲשֵׂה:

You may pay usury to the stranger. But not to your brother. A negative commandment deduced from the positive constitutes a positive commandment — so that he transgresses, for this, two negative commandments and one positive commandment.

לא תאחר לשלמו. שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים, וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ראש השנה ד'):

Do not delay in discharging it. For three festivals. The Rabbis derive this from Scripture.

מוצא שפתיך תשמר. לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (שם ו'):

Keep what you have articulated and perform. This specifies a positive commandment with the negative.

כי תבא בכרם רעך. בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

When you enter your fellow’s vineyard. Scripture refers to a laborer.

כנפשך. כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה:

As you desire. As much as you desire.

שבעך. וְלֹא אֲכִילָה גַסָּה (בבא מציעא פ"ז):

To your satisfaction. But not to gorge yourself.

ואל כליך לא תתן. מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי; בבא מציעא פ"ט), אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל (שם פ"ז):

But you may not place it in your container. From here [we derive] that the Torah refers only to harvest time, when you place it into the owner’s receptacle. However, if he enters to till or to hoe, he may not eat.

כי תבא בקמת רעך. אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

When you enter your fellow’s standing grainstalks. With this, as well, Scripture refers to the laborer.