Ki Teitzei כי תצא

כי תצא למלחמה. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁבְּמִלְחֶמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹמַר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר (דברים כ') לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:

If you should go to war. Optional warfare is Scripture’s subject; for, with regard to the war for Eretz Yisroel, it would be inappropriate to say, “and you capture prisoner from them,” since it has already said, “Do not allow a soul to remain alive.”

ושבית שביו. לְרַבּוֹת כְּנַעֲנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ וְאַעַ"פִּ שֶׁהֵם מִשִׁבְעָה אֻמּוֹת (ספרי; סוטה ל"ה):

And you capture prisoners from them. This includes the Canaanites among them, although they are members of the seven nations.

אשת. אֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ:

A wife. Even someone’s wife.

ולקחת לך לאשה. לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁאִם אֵין הַקָּבָּ"ה מַתִּירָהּ יִשָּׂאֶנָּה בְאִסּוּר, אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ סוֹפוֹ לִהְיוֹת שׂוֹנְאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ וְגוֹ'", וְסוֹפוֹ לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא):

You may take her as your wife. The Torah speaks only in deference to the wicked inclination, for if the Holy One, blessed is He, would not permit her, he would live with her illicitly. However, if he does marry her, he will ultimately hate her, as it is further said, “If a man has, etc.” And, ultimately, he will father, from her, a wayward, rebellious son. This is why these chapters adjoin one another.

ועשתה את צפרניה. תְּגַדְּלֵם כְּדֵי שֶׁתִּתְנַוֵּל (ספרי; יבמות מ"ח):

And allow her nails to grow. She must allow them to grow so that she becomes ugly.

והסירה את שמלת שביה. לְפִי שֶׁהֵם נָאִים, שֶׁהַגּוֹיִם בְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל לְהַזְנוֹת אֲחֵרִים עִמָּהֶם (ספרי):

She must discard her prisoner’s garb. As they are attractive, since the young Gentile women beautify themselves during warfare, to invite promiscuous behaviour with them.

וישבה בביתך. בַּבַּיִת שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, נִכְנָס וְנִתְקָל בָּהּ, יוֹצֵא וְנִתְקָל בָּה, רוֹאֶה בִּבְכִיָּתָהּ, רוֹאֶה בְּנִוּוּלָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַנֶּה עָלָיו (ספרי):

And she will remain in your home. In the home he makes use of. He enters and stumbles over her, leaves and stumbles over her, notices her weeping and disgrace, so that she becomes repulsive to him.

ובכתה את אביה. כָּל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בַּת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחָה וְזוֹ עֲצֵבָה, בַּת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשֶּׁטֶת וְזוֹ מִתְנַוֶּלֶת (שם):

And weep for her father. Why to such an extent? So that the Israelite daughter may be joyous, while this one is melancholy; the Israelite daughter may beautify herself, while this one becomes ugly.

והיה אם לא חפצת בה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (שם):

But it shall come to pass, that if you do not desire her. Scripture informs you that you will ultimately hate her.

לא תתעמר בה. לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לְעַבְדוּת וְשִׁמּוּשׁ "עִימְרָאָה", מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵן:

You may not exploit her. You may not utilize her. In the Persian language, servitude and utilization is verbalized as imra’ah. From the commentary of R’ Moshe Hadarshan I have learned this.

פי שנים. כְּנֶגֶד שְׁנֵי אַחִים:

Doublefold. Equivalent to two brothers.

בכל אשר ימצא לו. מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בָּרָאוּי לָבֹא לְאַחַר מִיתַת הָאָב כְּבַמֻּחְזָק (ספרי; בכורות נ"א):

Of all that he possesses. From here [we derive] that the firstborn does not inherit doublefold of receivables due after the father’s death, as he does of property in his possession.

סורר. סָר מִן הַדֶּרֶךְ:

Wayward. Who strays from the path.

ומורה. מְסָרֵב בְדִבְרֵי אָבִיו, לְשׁוֹן מַמְרִים (דברים ט'):

And rebellious. Who rebels against his father’s instructions. The word means the same as “rebels.”

ויסרו אתו. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ (ספרי; סנהדרין ע"א); בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב וְיֹאכַל תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "זוֹלֵל וְסֹבֵא", וְנֶאֱמַר (משלי כ"ג) "אַל תְּהִי בְּסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ"; וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נֶהֱרָג עַל שֵׁם סוֹפוֹ, הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ, סוֹף שֶׁמְּכַלֶּה מָמוֹן אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְעוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה תוֹרָה יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב (ספרי; סנהדרין ע"א):

Though they chasten him. They warn him before three [magistrates] and have him flogged. The wayward, rebellious son is not liable unless he steals and consumes a tartamor of meat, and drinks half a log of wine, as it is said, “gluttonous and drunken,” and it is said, ”Do not be among the wine guzzlers, among those who gluttonously consume meat for themselves.” The wayward, rebellious son is executed in consideration of his ignoble end. The Torah penetrates to the logical conclusion of his thought — ultimately, he will squander his father’s fortune, attempt to apply himself to his studies and fail, station himself near an intersection and plunder his fellow creatures; the Torah declares: Let him die in innocence rather than die laden with guilt.

וכל ישראל ישמעו ויראו. מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ הַכְרָזָה בְּבֵית דִּין; "פְּלוֹנִי נִסְקָל עַל שֶׁהָיָה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה":

Let all Yisroel hear and be fearful. From here [we derive] that there must be a proclamation at the courthouse: ‘So-and-so was stoned for having been a wayward, rebellious son’!

וכי יהיה באיש חטא משפט מות. סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת מַגִּיד שֶׁאִם חָסִים עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ, סוֹף שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת וְיִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין (עי' תנחומא):

If a man is guilty of a capital offense. The proximity of the chapters teaches that if his mother and father take pity on him, he will ultimately develop into a degenerate, commit transgressions, and be sentenced to death by the courts.

ותלית אתו על עץ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי", וְהַמְבָרֵךְ ה' בִּסְקִילָה (סנהדרין מ"ה):

You shall hang him from a tree. The Rabbis remark that all those who are stoned are also hung, for it is said, “for a hanging corpse is an affront to God,” and someone who curses God is stoned.

כי קללת אלהים תלוי. זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו; מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁהָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְאֶחָד נִתְפַּס לְלִסְטִיּוּת וְנִתְלָה, כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ תָּלוּי. כָּל קְלָלָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הָקֵל וְזִלְזוּל, כְּמוֹ (מלכים א ב') "וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת":

For a hanging corpse is an affront to God. It is an affront to the king, for man is fashioned in His image, and the Israelites are His children. This is compared to twin brothers who were identical to each other. One became king, and one was apprehended as a thief and hanged. Everyone who saw him exclaimed, ‘The king has been hanged!’ [The king issued a command, and he was brought down.] קְלָלָה throughout Scripture connotes slighting and insult, as in, “He insulted me explicitly.”

והתעלמת. כּוֹבֵשׁ עַיִן כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֵהוּ:

And conceal yourself. Avert your eyes as if you don’t notice it.

לא תראה … והתעלמת. לֹא תִרְאֶה אוֹתוֹ שֶׁתִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וְכוּ' (ספרי; בבא מציעא ל'):

You may not observe . . . and conceal yourself. You may not observe it so as to conceal yourself. This is its plain meaning. The Rabbis, however, comment: At times, you may conceal yourself, etc.

עד דרש אחיך. וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּדְרְשֵׁהוּ? אֶלָּא דָּרְשֵׁהוּ שֶׁלֹּא יְהֵא רַמַּאי (בבא מציעא כ"ז; עי' ספרי):

Until your brother seeks. Would it seem reasonable to return it to him before he seeks it? But, rather, inquire after him, lest he is a swindler.

והשבתו לו. שֶׁתְּהֵא בוֹ הֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּבֵיתְךָ כְּדֵי דָּמָיו וְתִתְבָּעֵם מִמֶּנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ, כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל וְשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יִמָּכֵר (בבא מציעא כ"ח):

When you must return it to him. Provided there is a return — but not if it eats in your home the equivalent of its value, which you then claim from him. From here, they ruled: Everything which produces and eats, shall produce and eat; which does not produce and eat, shall be sold.

לא תוכל להתעלם. לִכְבֹּשׁ עֵינְךָ כְּאִלּוּ אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתוֹ:

You may not conceal yourself. By averting your eyes as if you don’t notice it.

הקם תקים. זוֹ טְעִינָה – לְהַטְעִין מַשּׂאוֹי שֶׁנָּפַל מֵעָלָיו:

You must surely lift it up with him. This refers to loading — to load the cargo which fell from it.

עמו. עִם בְּעָלָיו, אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָ לִטְעֹן טְעֹן, פָּטוּר (שם ל"ב):

With him. [With] its owner. But if he walked off and sat down, and said to him, ‘Since you were commanded, load if you will,’ he is exempt.

לא יהיה כלי גבר על אשה. שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לְאִישׁ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (עי' ספרי):

A man’s attire may not be on a woman. So that she resembles a man, in order to mingle with men — this can only be for the purpose of promiscuous behavior.

ולא ילבש גבר שמלת אשה. לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. דָּ"אַ — שֶׁלֹּא יַשִּׁיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר נ"ט):

Nor may a man wear a woman’s garment. In order to take a place among women. Another interpretation: He may not shave the pubic hairs, or under the armpits.

כי תועבת. לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תוֹעֵבָה (עי' ספרי):

For the abomination. The Torah prohibited only garments leading to abomination.

כי יקרא. פְּרָט לִמְזֻמָּן (חולין קל"ט):

If you should chance. This excludes a nest owned beforehand.

לא תקח האם. בְּעוֹדָהּ עַל בָּנֶיהָ:

Do not take the mother. While on top of her young.

למען ייטב לך וגו'. אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אָמְרָה תוֹרָה "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", קַל וָחֹמֶר לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת חֲמוּרוֹת (שם קמ"ב):

So that you will benefit . . . If, with an easily fulfilled commandment, involving no financial loss, the Torah declares, “So that you will benefit and live long”; then certainly with the reward for the difficult commandments.

כי תבנה בית חדש. אִם קִיַּמְתָּ מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, סוֹפְךָ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ, וּתְקַיֵּם מִצְוַת מַעֲקֶה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וְתַגִּיעַ לְכֶרֶם וְשָׂדֶה וְלִבְגָדִים נָאִים, לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא):

When you build a new home. If you fulfill the commandment of “sending from the nest,” you will ultimately build a new home and fulfill the commandment of [making] a fence, since one mitzvah engenders another mitzvah. And you will attain a vineyard, a field, and beautiful clothing. This is why these chapters adjoin each other.

מעקה. גָּדֵר סָבִיב לַגַּג, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תְּיָקָא", כְּגוֹן תִּיק שֶׁמְּשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ:

A fence. A fence around the roof. Onkelos translates תְּיָקָא, like תִּיק, “a container,” which protects its contents.

כי יפל הנפל. רָאוּי זֶה לִפֹּל, וְאַעַ"פִּ כֵן לֹא תִתְגַּלְגֵּל מִיתָתוֹ עַל יָדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב (ספרי):

For someone who should fall may fall. He deserves to fall, but still, let his death not come about through you, as benefit is brought about through the meritorious, and injury through the guilty.

כלאים. חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד (ברכות כ"ב):

Mixed species. Wheat, barley, and grapeseed, within a hand fling.

פן תקדש. כְּתַרְגוּמוֹ "תִּסְתָּאַב", כָּל דָּבָר הַנִּתְעָב עַל הָאָדָם, בֵּין לְשֶׁבַח כְּגוֹן הֶקְדֵּשׁ, בֵּין לִגְנַאי כְּגוֹן אִסּוּר, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ "אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קִדַּשְׁתִּיךָ" (ישעיהו ס"ה):

Lest . . . becomes obnoxious. As Targum [Onkelos] renders, “becomes obnoxious.” Anything obnoxious to a person, whether laudable, as with sacred objects, or detestable, as with forbidden objects, is described by the term “obnoxious,” as in, “Do not approach me, for I have rendered you obnoxious.”

(המלאה. זֶה מִלּוּי וְתוֹסֶפֶת שֶׁהַזֶּרַע מוֹסִיף):

The expansion. This refers to the fullness and enlargement generated by the seed.

לא תחרש בשור ובחמור. הוּא הַדִּין לְכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם (בבא קמא נ"ד), הוּא הַדִּין לְהַנְהִיגָם יַחַד קְשׁוּרִים זוּגִים בְּהוֹלָכַת שׁוּם מַשָּׂא (כלאים פ"ח מ"ב):

You may not plow with an ox and a donkey. This applies, as well, to any two species in the universe, and applies, as well, to leading them together, harnessed as a pair, in transporting any kind of burden.

שעטנז. לְשׁוֹן עֵרוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ — שׁוּעַ טָווּי וְנוּז (ספרי):

A mixture of threads. The meaning is “a mixture.” The Rabbis interpret, combed, spun, and woven.

גדלים תעשה לך. אַף מִן הַכִּלְאַיִם, לְכָךְ סְמָכָן הַכָּתוּב (יבמות ד'):

Make yourself pendant threads. Even out of the כִּלְאַיִם mixture — this is why Scripture places them near each other.

ובא אליה ושנאה. סוֹפוֹ,

He has relations with her and hates her. he will ultimately . . .

ושם לה עלילת דברים – עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא, סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע (עי' ספרי):

berate her with calumnies. One transgression engenders another. He transgressed “Do not hate” — he will ultimately reach the point of malicious slander.

את האשה הזאת. מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמֵר דָּבָר אֶלָּא בִּפְנֵי בַעַל דִּין (שם):

This woman. We derive from here that no statement may be made except in the presence of the defendant.

אבי הנערה ואמה. מִי שֶׁגִּדְּלוּ גִּדּוּלִים הָרָעִים יִתְבַּזּוּ עָלֶיהָ (עי' שם):

The girl’s father and mother. Those who nurtured the evil branch must suffer humiliation over it.

ואמר אבי הנערה. מְלַמֵּד שֶׁאֵין רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְדַבֵּר בִּפְנֵי הָאִישׁ (שם):

The girl’s father should assert. This teaches that a woman is not permitted to speak before a man.

ופרשו השמלה. הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מְחֻוָּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (שם; כתובות שם):

Let them spread the cloth. This is figurative — the matter is as clearcut as a cloth.

ויסרו אתו. מַלְקוּת (שם):

And chastise him. Flogging.

ואם אמת היה הדבר. בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, שֶׁזִּנְּתָה לְאַחַר אֵרוּסִין (כתובות מ"ד):

However, if the allegation is true. Through witnesses, and with a pre-warning, that she committed adultery after her אֵירוּסִין — marriage.

אל פתח בית אביה. רְאוּ גִּדּוּלִים שֶׁגִּדַּלְתֶּם (שם מ"ה):

To the entrance of her father’s home. Look at the branch you nurtured.

אנשי עירה. בְּמַעֲמַד כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ (ספרי):

The people of her city. In the presence of all the people of her city.

לזנות בית אביה. כְּמוֹ בְּבֵית אָבִיהָ:

Behaving promiscuously [in] her father’s house. As if it had said “in” her father’s house.

ומתו גם שניהם. לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂה חִדּוּדִים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶהֱנֵית מֵהֶם (ספרי; סנהדרין ס"ו):

Even both of them shall die. This excludes lascivious activity from which the woman does not derive pleasure.

גם. לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם (ספרי); דָּבָר אַחֵר, גם שניהם לְרַבּוֹת אֶת הַוָּלָד, שֶׁאִם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד (ערכין ז'):

Even. This adds those following them. (Another version of Rashi’s text: “those committing sodomy.”) Another interpretation: “Even both of them” adds the fetus — if she was pregnant, we do not wait until she gives birth.

ומצאה איש בעיר. לְפִיכָךְ שָׁכַב עִמָּהּ – פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב, הָא אִלּוּ יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ, לֹא אֵרַע לָהּ (ספרי):

And a man encounters her in the city. This is why he was intimate with her — the breach summons the thief. But if she had remained at home, this would not have occurred to her.

כי כאשר יקום וגו'. לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ: כִּי אֲנוּסָה הִיא וּבְחָזְקָה עָמַד עָלֶיהָ, כְּאָדָם הָעוֹמֵד עַל חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בוֹ הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד וְכוּ' (סנהדרין ע"ג):

For, just as if a man rises up, etc. According to the plain interpretation, this is its meaning; ‘For she was coerced, he overpowered her, similar to a man who rises up against his fellow murderously.’ Our Sages expound, here, ‘This appears to teach, but subsequently learns, etc.’

לא יקח. אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (עי' קידושין ס"ז):

A man may not marry. He cannot effect marriage with her — marriage with her is legally invalid.

ולא יגלה כנף אביו. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו, וַהֲרֵי כְּבָר הֻזְהַר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא י"ח) אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין, וְלִסְמֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט):

And may not expose the edge of his father’s garment. His father’s prospective levirate partner, appropriate for his father. But he was already warned concerning her, from “the nakedness of your father’s brother.” Evidently, to transgress, with her, against two prohibitions, and to place, next to her, “the bastard may not enter,” to teach that the bastard is only [someone born] of those liable to kares excision; certainly judicial execution, as no act of incest or adultery subject to judicial execution is exempt from kares excision.

פצוע דכה. שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵיצִים שֶׁלּוֹ:

With injured or crushed. Whose testicles were injured or crushed.

וכרות שפכה. שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת וְאֵינוֹ מוֹלִיד (ספרי; יבמות ע'):

Or with a gash causing spilling. The organ was gashed, and no longer ejects a stream of semen, but spills and dribbles, and is sterile.

לא יבא ממזר בקהל ה'. לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:

A base-born may not enter into Adonoy’s community. He may not marry an Israelite woman.

לא יבא עמוני. לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:

An Ammonite may not enter. He may not marry an Israelite woman.

על דבר. עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם:

Because of the matter. Because of their advice concerning you, to incite you to sin [as written in the affair of Bilam].

בדרך. כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (ספרי):

On the way. When you were harried.

לא תדרש שלמם. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּ"לֹ לא תדרש שלמם (עי' ספרי):

Do not pursue their peace. By inference from what is said, “He may remain with you, in your midst,” perhaps this one as well? The Torah therefore teaches, “Do not pursue their peace.”

לא תתעב אדמי. לְגַמְרֵי, וְאַעַ"פִּ שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ:

Do not despise the Edomite. Completely, although it would be appropriate for you to despise him, as he advanced towards you with the sword.

לא תתעב מצרי. מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. לְפִיכָךְ —

Do not despise the Egyptian. Totally, although they hurled your males into the river. What is the reason? Because they received you hospitably during a time of need. Therefore:

בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'. וּשְׁאָר אֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ הוֹרְגוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, לְפִיכָךְ אֱדוֹם שֶׁקִּדְּמָם בַּחֶרֶב לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם, וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם נִתְעֲבוּ (ספרי):

Children who will be born to them in the third generation, etc. The other nations, however, are permitted immediately. Thus we learn that someone who incites a man to sin is worse than someone who murders him. For the one who murders him, murders him in this world, while the one who incites him to sin, drives him out of this world and the World to Come. Therefore, Edom, who advanced towards them with the sword, is not to be despised. Similarly Egypt, which drowned them. These, however, who incited them to sin, are despicable.

כי תצא וגו' … ונשמרת. שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (תלמוד ירושלמי שבת ב'):

When you go out . . . take precautions. As Satan incriminates in times of peril.

מקרה לילה. דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה (ספרי):

A nocturnal incident. Scriptural law is expressed in common circumstances.

ויצא אל מחוץ למחנה. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה:

He must go out of the camp. This is a positive commandment.

לא יבא אל תוך המחנה. זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (שם), וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה (עי' פסחים ס"ח):

He may not enter into the midst of the camp. This is a negative commandment. He is not permitted to enter the camp of the Levites, certainly not the camp of the Shechinah.

והיה לפנות ערב. סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל, שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (עי' ספרי):

As sunset nears. Close to the setting of the sun, he should immerse himself, as he does not become pure without the setting of the sun.

ויד תהיה לך. כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ אִישׁ עַל יָדוֹ (במדבר ב'):

Have a designated place. As Targum [Onkelos] renders, similar to “everyone at his place.”

מחוץ למחנה. חוּץ לֶעָנָן:

Outside the camp. Outside the cloud.

על אזנך. לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישְׁךָ:

In addition to your weapons. Aside from your other utensils.

אזנך. כְּמוֹ כְּלִי זַיִן:

Your weapons. Similar to “your instruments of force.”

ולא יראה בך. הַקָּבָּ"ה ערות דבר:

Let Him not see within you. [Let] the Holy One, Blessed is He [not see] disgraceful objects.

לא תסגיר עבד. כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּ"אַ — אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (גיטין מ"ה):

Do not deliver a slave. As Targum [Onkelos] renders. Another interpretation: Even a Gentile slave owned by a Jew, who fled from outside the land to Eretz Yisroel.

לא תהיה קדשה. מֻפְקֶרֶת מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת:

There shall not be a harlot. Promiscuous, dedicated to and designated for lecherous relations.

ולא יהיה קדש. מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זְכוּר; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "לָא תְהֵא אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד", שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָה, שֶׁאַף הוּא נַעֲשֶׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ, שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (עי' קידושין ס"ח):

And there shall not be a male prostitute. Designated for homosexual relations. Onkelos renders, ‘An Israelite woman shall not be kept by a slave,’ for she, too, engages promiscuously in lecherous intimate relations, since his marriage is ineffective with her, as they are compared to the donkey, as it is said, “Remain here with the donkey” — a people compared to the donkey. ‘And an Israelite man shall not marry a maid servant,’ for he, too, becomes a male prostitute through her, since all of their intimate relations amount to lechery, as his marriage is ineffective with her.

אתנן זונה. נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ פָּסוּל לְהַקְרָבָה:

A harlot’s fee. [If] he gave her a lamb as her harlot’s fee, it is disqualified as a sacrificial offering.

ומחיר כלב. הֶחֱלִיף שֶׂה בְכֶלֶב (ספרי; תמורה כ"ט):

Or payment for a dog. If he exchanged a sheep for a dog.

גם שניהם. לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (שם ל'):

Even both. This adds alterations in form, as, for example, wheat kernels ground into flour.

לא תשיך. אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה (עי' ספרי) (וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ):

You may not pay usury. This prohibits the borrower from paying interest to the lender. [Afterward, the prohibition to the lender: ‘You may not lend him your money for usury.’]

לנכרי תשיך. וְלֹא לְאָחִיךָ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוין וַעֲשֵׂה:

You may pay usury to the stranger. But not to your brother. A negative commandment deduced from the positive constitutes a positive commandment — so that he transgresses, for this, two negative commandments and one positive commandment.

לא תאחר לשלמו. שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים, וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ראש השנה ד'):

Do not delay in discharging it. For three festivals. The Rabbis derive this from Scripture.

מוצא שפתיך תשמר. לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (שם ו'):

Keep what you have articulated and perform. This specifies a positive commandment with the negative.

כי תבא בכרם רעך. בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

When you enter your fellow’s vineyard. Scripture refers to a laborer.

כנפשך. כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה:

As you desire. As much as you desire.

שבעך. וְלֹא אֲכִילָה גַסָּה (בבא מציעא פ"ז):

To your satisfaction. But not to gorge yourself.

ואל כליך לא תתן. מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי; בבא מציעא פ"ט), אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ אֵינוֹ אוֹכֵל (שם פ"ז):

But you may not place it in your container. From here [we derive] that the Torah refers only to harvest time, when you place it into the owner’s receptacle. However, if he enters to till or to hoe, he may not eat.

כי תבא בקמת רעך. אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

When you enter your fellow’s standing grainstalks. With this, as well, Scripture refers to the laborer.

כי מצא בה ערות דבר. מִצְוָה עָלָיו לְגָרְשָׁהּ, שֶׁלֹּא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו (גיט' צ'):

For he found in her something lecherous. He is then commanded to divorce her, and that she should not find favor in his eyes.

לאיש אחר. אֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, הוּא הוֹצִיא רְשָׁעָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְזֶה הִכְנִיסָהּ (שם):

To another man. This one is not like the first, as he ousted the evil woman from his home, while this one brought her in.

ושנאה האיש האחרון. הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ, וְאִם לָאו קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר או כי ימות (ספרי):

If [lit. and] her last husband hates her. Scripture informs him that he will ultimately hate her. If not, then she will bury him, as it is said, “Or, if [the last husband] dies.”

אחרי אשר הטמאה. לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה (ספרי; יבמות י"א):

After having been defiled. This adds the adulteress who was secluded [with the adulterer].

אשה חדשה. שֶׁהִיא חֲדָשָׁה לוֹ וַאֲפִלּוּ אַלְמָנָה, פְּרָט לְמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ (ספרי; סוטה מ"ד):

A new wife. One that is new to him, even if she is a widow. This excludes someone who remarries his divorced wife.

ולא יעבור עליו. דְּבַר הַצָּבָא:

It shall not impose itself over him. The military command.

לכל דבר שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַצָּבָא, לֹא לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן וְלֹא לְתַקֵּן הַדְּרָכִים, אֲבָל הַחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל פִּי כֹהֵן, כְּגוֹן בָּנָה בַיִת וְלֹא חֲנָכוֹ אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים (שם):

In any matter. Which is needed by the army — not to supply water and food, or to repair the roads. However, those who return from the combat formations by declaration of the kohein — for example, one who built a home but did not inaugurate it, or betrothed a woman but did not marry her — supply water and food, and repair the roads.

יהיה לביתו. אַף בִּשְׁבִיל בֵּיתוֹ, אִם בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ וְאִם נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ אֵינוֹ זָז מִבֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה:

He shall be . . . for his home. Even for the sake of his home. If he built a home and inaugurated it, or planted a vineyard and redeemed it, he need not budge from his home for the war effort.

יהיה. לְרַבּוֹת אֶת כַּרְמוֹ:

For his home. This refers to his [inaugurated] home.

לביתו. זֶה בֵיתוֹ:

He shall be. This adds his [redeemed] vineyard.

ושמח. יְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ "וְיַחְדֵי יָת אִתְּתֵהּ", וְהַמְתַרְגֵּם וְיֶחְדֵּי עִם אִתְּתֵהּ טוֹעֶה הוּא, שֶׁאֵין זֶה תַּרְגּוּם שֶׁל וְשִׂמַּח אֶלָּא שֶׁל וְשָׂמַח:

He shall bring joy. He shall cause his wife to rejoice. Targum also renders “He shall bring joy to his wife.” But one who translates, “He shall rejoice with his wife” is mistaken, for this is not the translation of וְשִׂמַּח, but of וְשָׂמַח .

לא יחבל. אִם בָּא לְמַשְׁכְּנוֹ עַל חוֹבוֹ בְּבֵית דִּין, לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ בִּדְבָרִים שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ (ב"מ קי"ג):

He may not secure as collateral. If he demands security from him for his debt in court, he may not secure implements of food preparation.

רחים. הִיא הַתַּחְתּוֹנָה:

A mortar. This refers to the lower [utensil].

ורכב. הִיא הָעֶלְיוֹנָה:

Or pestle. This refers to the upper [utensil].

כי ימצא. בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְכֵן כָּל "יִמָּצֵא" שֶׁבַּתּוֹרָה:

If a man is apprehended. Through witnesses, and after a warning. Similarly, every “apprehended” in the Torah.

והתעמר בו. אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ:

And he exploited him. He is only liable if he uses him.

השמר בנגע הצרעת. שֶׁלֹּא תִתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה וְלֹא תָקֹץ אֶת הַבַּהֶרֶת (מכות כ"ב):

Take precautions with the leprosy affliction. So as not to pluck the symptoms of defilement, or remove the leprous ulcer.

ככל אשר יורו אתכם. אִם לְהַסְגִּיר אִם לְהַחֲלִיט אִם לְטַהֵר:

In accordance with everything that . . . shall instruct you. Whether to place in confinement, condemn, or purify.

זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. אִם בָּאתָ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִלְקֶה בְּצָרַעַת אַל תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, זְכֹר הֶעָשׂוּי לְמִרְיָם שֶׁדִּבְּרָה בְאָחִיהָ וְלָקְתָה בִנְגָעִים (עי' ספרי):

Remember what the Adonoy, your God, did to Miriam. If you intend to take precautions to avoid suffering tzora’as, do not engage in slander. Remember what was done to Miriam, who spoke about her brother, and was afflicted with leprous ulcers.

כי תשה ברעך. תָחֹב בַּחֲבֵרְךָ:

If you become your fellow’s creditor. You obligate your fellow.

משאת מאומה. חוֹב שֶׁל כְּלוּם:

For any amount of debt. The slightest debt.

לא תשכב בעבטו. לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ (ספרי; בבא מציעא קי"ד):

Do not repose with his collateral. Do not repose with his collateral in your possession.

כבוא השמש. אִם כְּסוּת לַיְלָה הוּא, וְאִם כְּסוּת יוֹם — הַחֲזִירֵהוּ בַבֹּקֶר, וּכְבָר כָּתוּב בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (כ"ב) "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" — כָּל הַיּוֹם תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ תִּקָּחֶנּוּ:

At sunset. If it is a night garment. If it is a day garment, return it in the morning. That is already written in “These are the laws” — “Until sunset, return it to him.” Throughout the day, return it to him, at sunset, you may take it.

וברכך. וְאִם אֵינוֹ מְבָרֶכְךָ, מִכָּל מָקוֹם ולך תהיה צדקה (ספרי):

And bless you. And even if he does not bless you, still, “It will be to your credit.”

לא תעשק שכיר. וַהֲלֹא כְבָר כָּתוּב? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל הָאֶבְיוֹן בִּשְׁנֵי לָאוין, "לֹא תַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר" שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר (ויקרא י"ט) "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (ב"מ ס"א):

Do not steal from the wage earner. But isn’t it already written? Evidently, to violate, against the destitute, two negative commandments: ‘Do not steal the pay of the wage earner who is poor or destitute;’ and, against the wealthy, he has already been warned, “Do not steal from your fellow.”

אביון. הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר:

Destitute. In want of all things.

מגרך. זֶה גֵּר צֶדֶק:

Your converts. This refers to the righteous proselyte.

בשעריך. זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת:

In your cities. This refers to the alien settler, who eats meat which was not ritually slaughtered.

אשר בארצך. לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (בבא מציעא קי"א):

Who are in your land. This is added to include rental fees for animals and tools.

ואליו הוא נשא את נפשו. אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בְאִילָן (ספרי; ב"מ קי"ב):

And he places his life in jeopardy for it. For these wages, he places himself in mortal danger — he climbs a wall, or suspends himself from a tree.

והיה בך חטא. מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרֵעַ עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי):

And you will have a sin. Regardless, except that punishment is swiftly dispatched when someone cries out.

לא יומתו אבות על בנים. בְּעֵדוּת בָּנִים, וְאִם תֹּאמַר בַּעֲוֹן בָּנִים, כְּבָר נֶאֱמַר איש בחטאו יומתו (ספרי; סנהדרין כ"ז):

Fathers shall not be executed through sons. Through the testimony of the sons. Perhaps through the sin of the sons? It has already been said, “A man is executed by his own sin.” However, one who is not a man may die by his father’s sin — minors may die by their father’s sin, by Heavenly decree.

איש בחטאו יומתו. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ מֵת בַּעֲוֹן אָבִיו, וְהַקְּטַנִּים מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בִּידֵי שָׁמַיִם (ספרי):

לא תטה משפט גר יתום. וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר (דברים ט"ז) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט", וְשָׁנָה בֶעָנִי לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוין, לְפִי שֶׁנָּקֵל לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט עָנִי יוֹתֵר מִשֶּׁל עָשִׁיר, לְכָךְ הִזְהִיר וְשָׁנָה עָלָיו (ספרי):

Do not be devious in the judgment of the proselyte or orphan. Concerning the wealthy, he has already been warned, “Do not judge deviously.” It is repeated with the poor so that he violates two prohibitions, since it is easier to distort the judgment of the poor than that of the wealthy. Thus, he warns, and repeats the warning.

ולא תחבל. שֶׁלֹּא בִשְׁעַת הַלְוָאָה:

You may not secure as collateral. Not at the time of the loan.

וזכרת. עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתִיךָ, לִשְׁמֹר חֻקּוֹתַי אֲפִלּוּ יֵשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּדָּבָר:

Remember. On this condition I redeemed you — so that you keep my statutes even when the matter entails monetary loss.

ושכחת עמר. וְלֹא גָדִישׁ, מִכָּאן אָמְרוּ, עֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה (פאה ו' מ"ב):

And you forget a sheaf. But not a heap. From here we derive that a sheaf containing two seahs that was forgotten is not shikchah.

בשדה. לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה שֶׁשָּׁכַח מִקְצָתָהּ מִלִּקְצֹר:

In the field. This is added to include forgotten standing grainstalks, some of which he forgot to reap.

לא תשוב לקחתו. מִכָּאן אָמְרוּ, שֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב (פאה מ"ד; בבא מציעא י"א):

You may not return to take it. From here we derive that what is behind him is shikchah, but what is before him is not shikchah, as it is not included in “you may not return.”

למען יברכך. וְאַעַ"פִּ שֶׁבָּאת לְיָדוֹ שֶׁלֹּא בְמִתְכַּוֵּן, קַ"וָ לָעוֹשֶׂה בְמִתְכַּוֵּן. אֱמֹר מֵעַתָּה נָפְלָה סֶלַע מִיָּדוֹ וּמְצָאָהּ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ — הֲרֵי הוּא מִתְבָּרֵךְ עָלֶיהָ (ספרי):

In order that . . . will bless you. Although it came into his possession unintentionally — certainly, with someone who acts intentionally. You may thus conclude that if a sela-coin dropped from his hand and was found by a pauper who gained sustenance from it — he is blessed for it.

לא תפאר. לֹא תִטֹּל תִּפְאַרְתּוֹ מִמֶּנּוּ (חולין קל"א), מִכָּאן שֶׁמַּנִּיחִין פֵּאָה לָאִילָן:

You may not strip it of its glory. Do not remove its glory from it. From here [we derive] that one must leave unharvested the outer edge of the tree.

אחריך. זוֹ שִׁכְחָה:

Behind you. This refers to shikchah.

לא תעולל. אִם מָצָאתָ בוֹ עוֹלֵלוֹת, לֹא תִקָּחֶנָּה. וְאֵי זוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ אֶחָד מֵהֶם — הֲרֵי הִיא לְבַעַל הַבַּיִת (ספרא); וְרָאִיתִי בְתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי אֵי זוֹ הִיא כָּתֵף? פְּסִיגִין זֶה עַל גַּב זֶה, נָטֵף — אֵלּוּ הַתְּלוּיוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת:

You may not harvest pygmy vines. If you discover pygmy vines, you may not take them. What are pygmy vines? Anything lacking the shoulder and the droplets. If it has either of them, then it belongs to the owner. I have seen in the Jerusalem Talmud, ‘What is the shoulder? clusters atop one another. The droplets? Those hanging down from the main stem.’

כי יהיה ריב. סוֹפָם לִהְיוֹת נִגָּשִׁים אֶל הַמִּשְׁפָּט. אֱמֹר מֵעַתָּה אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְרִיבָה:

If a quarrel should occur. They will ultimately approach the court of justice. You may thus conclude that tranquility does not evolve from quarreling. What caused Lot to take leave of the saint? You may say, it was quarreling.

והרשיעו את הרשע. יָכוֹל כָּל הַמִּתְחַיְּבִין בַּדִּין לוֹקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר — והיה אם בן הכות הרשע. פְּעָמִים לוֹקֶה וּפְעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וּמִי הוּא הַלּוֹקֶה? לְמֹד מִן הָעִנְיָן, "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" — לָאו שֶׁלֹּא נִתַּק לַעֲשֵׂה (עי' ספרי; מכות י"ג):

And they convict the villain. Perhaps everyone found liable in court is subject to flogging? The Torah therefore teaches, ”Should, the wicked one deserve flogging.” At times he is flogged, and at times he is not flogged. Who, then is liable to flogging? Learn from the context, “You may not muzzle an ox while it threshes” — a negative commandment unattached to a positive commandment.

והפילו השפט. מְלַמֵּד שֶׁאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה (מכות כ"ב):

The judge shall incline him. This teaches that he is not flogged standing or sitting, but inclined.

לפניו כדי רשעתו. וּלְאַחֲרָיו כְּדֵי שְׁתַּיִם, מִכָּאן אָמְרוּ מַלְקִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו וּשְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו (ספרי; מכות כ"ב):

Before him in the amount befitting his crime. And behind him, in the amount befitting a double crime. From here it is derived that he is flogged two thirds from behind, and one third at the front.

במספר. וְאֵינוֹ נָקוּד בַּמִּסְפָּר, לִמֵּד שֶׁהִיא דְבוּקָה, לוֹמַר בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְלֹא אַרְבָּעִים שְׁלֵמִים, אֶלָּא מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם וּמַשְׁלִים לְאַרְבָּעִים וְהֵם אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת (שם):

With the number near. This is not vocalized בַּמִסְפָּר, indicating that it is attached, so that we read “With the number near forty,” but not with the total of forty. Rather, the number which concludes and completes up to forty, meaning forty minus one.

לא יסיף. מִכָּאן אַזְהָרָה לַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ (עי' כתובות ל"ג):

He may not add. From here we derive that one is forbidden to strike one’s fellow.

ונקלה אחיך. כָּל הַיּוֹם קוֹרְאוֹ רָשָׁע, וּמִשֶּׁלָּקָה קְרָאוֹ אָחִיךָ:

When your brother will be slighted. He is constantly described as a criminal, but after the flogging, he is entitled “your brother.”

לא תחסם שור. דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, וְהוּא הַדִּין לְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הָעוֹשִׂים בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא בִּדְבַר מַאֲכָל; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר? לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם (ספרי; בבא מציעא פ"ח):

You may not muzzle an ox. Scripture speaks in commonplace situations, but this applies as well to all domesticated animals, wild animals and fowl, engaged in work involving food. If so, why is the ox mentioned? To exclude man.

בדישו. יָכוֹל יַחְסְמֶנּוּ מִבַּחוּץ? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר" — מִכָּל מָקוֹם; וְלָמָּה נֶאֱמַר דַּיִשׁ? לוֹמַר לְךָ מַה דַּיִשׁ מְיֻחָד דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ וְגִדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בוֹ, יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְגַבֵּן וְהַמְחַבֵּץ שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה, יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן לַמַּעֲשֵׂר (ספרי; ב"מ פ"ט):

While it threshes. Perhaps one may muzzle it while outside? The Torah therefore teaches, “You may not muzzle an ox,” anywhere. Then why is threshing said? To teach you: Just as threshing is, specifically, something done when the work was not complete, and with produce of the earth; so, with everything similar. This excludes milking, and cheese and butter making, since they are not products of the earth. It excludes kneading and shaping, since its work was completed for the challah obligation. It excludes prying apart dates and figs, since their work was completed for tithing.

כי ישבו אחים יחדו. שֶׁהָיְתָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ (ספרי; יבמות י"ז):

If brothers reside together. Provided they shared a concurrent residence in this world — this excludes the wife of his brother who did not share his world.

יחדו. הַמְיֻחָדִים בַּנַּחֲלָה, פְּרָט לְאָחִיו מִן הָאֵם (שם):

Together. Together in their inheritance. This excludes maternal brothers.

ובן אין לו. עַיֵּן עָלָיו, בֵּן אוֹ בַת אוֹ בֵן הַבֵּן אוֹ בַת הַבֵּן אוֹ בֵן הַבַּת אוֹ בַת הַבַּת (עי' יבמות כ"ב):

Having no son. Scrutinize him — a son or daughter, a son’s son or daughter, or a daughter’s son or daughter.

והיה הבכור. גְּדוֹל הָאַחִים הוּא מְיַבֵּם אוֹתָהּ (ספרי; יבמות כ"ד):

It shall be that the firstborn. The oldest brother shall perform levirate marriage with her.

אשר תלד. פְּרָט לְאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת:

When she is capable of bearing children. This excludes the eilonis, who cannot bear children.

יקום על שם אחיו. זֶה שֶׁיִּבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ יִטֹּל נַחֲלַת הַמֵּת בְּנִכְסֵי אָבִיו:

Shall be established in place of his deceased brother. The one who performed levirate marriage with his wife, shall receive the deceased’s share in his father’s estate.

ולא ימחה שמו. פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי (יבמות כ"ד):

So that his name may not be obliterated. This excludes the wife of a eunuch, whose name is already obliterated.

השערה. כְּתַרְגּוּמוֹ — לִתְרַע בֵּית דִּינָא:

To the portal. As Targum [Onkelos] translates, “To the portal of the court of law.”

ועמד. בַּעֲמִידָה (ספרי):

He shall stand. While standing.

ואמר. בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאַף הִיא דְּבָרֶיהָ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (יבמות ק"ו; ספרי):

And declare. In the sacred language. She, too, must speak in the sacred language.

וירקה בפניו. עַל גַּבֵּי קַרְקַע (שם):

And spit before him. On the ground.

אשר לא יבנה. מִכָּאן לְמִי שֶׁחָלַץ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וִייַבֵּם, דְּלָא כְתִיב "אֲשֶׁר לֹא בָנָה", אֶלָּא "אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה", כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָנָה — שׁוּב לֹא יִבְנֶה (יבמות י'; עי' ספרי):

Who will not build. From here we derive that someone who performed chalitzah may not retract and perform levirate marriage, as it does not say, “Who did not build,” but “Who will not build.” Since he did not build, he may no longer build.

ונקרא שמו וגו'. מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר "חֲלוּץ הַנַּעַל" (ספרי; יבמות ק"ו):

It will be entitled, etc. It is a mitzvah incumbent on all those standing there to proclaim, “The divesture of the shoe.”

כי ינצו אנשים. סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי מַכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מיד מכהו, אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ יְדֵי מַצּוּת (ספרי):

If men engage in an altercation. Ultimately, they will come to blows, as it is said, “From his assailant.” No peace can result from altercation.

וקצתה את כפה. מָמוֹן דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָדָהּ מַמָּשׁ? נֶאֱמַר כָּאן "לֹא תָחוֹס", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּעֵדִים זוֹמְמִים (דברים י"ט) "לֹא תָחוֹס", מַה לְּהַלָן מָמוֹן אַף כָּאן מָמוֹן (ספרי; עי' בבא קמא כ"ח):

You shall sever her hand. Monetary payment for his humiliation, varying according to the one who caused the humiliation, and the one who suffered it. But perhaps this refers literally to her hand? It is said here, “have no compassion,” and it is said elsewhere, concerning scheming witnesses, “Have no compassion.” Just as there, the reference is to monetary payment, here, too, the reference is to monetary payment.

אבן ואבן. מִשְׁקָלוֹת:

Varying weight-stones. [lit. stones] Weights.

גדולה וקטנה. גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְחֶשֶׁת אֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁלֹּא יְהֵי נוֹטֵל בַּגְּדוֹלָה וּמַחֲזִיר בַּקְּטַנָּה (ספרי):

Large and small. Where the larger contradicts the smaller, so that he will not receive with the larger, and return with the smaller.

לא יהיה לך. אִם עָשִׂיתָ כֵּן, לֹא יִהְיֶה לְךָ כְּלוּם (עי' שם):

You shall not have. If you do this, you shall not have anything.

אבן שלמה וצדק יהיה לך. אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יִהְיֶה לְךָ הַרְבֵּה:

A fully accurate, just weight, you shall have. If you fulfill this, you shall have abundance.

זכור את אשר עשה לך. אִם שִׁקַּרְתָּ בְמִדּוֹת וּבְמִשְׁקָלוֹת הֱוֵי דוֹאֵג מִגֵּרוּי הָאוֹיֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י"א) "מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה'", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן" (תנחומא):

Remember what . . . perpetrated against you. If you were deceitful with your measures and weights, you should dread harrassment by the enemy, as it is said, “Deceitful scales are abhorred by Adonoy,” and it is written afterward, “The malicious arrive, then comes mortification.”

אשר קרך בדרך. לְשׁוֹן מִקְרֶה; דָּבָר אַחֵר — לְשׁוֹן קֶרִי וְטֻמְאָה שֶׁהָיָה מְטַמְּאָן בְּמִשְׁכַּב זְכוּר; דָּ"אַ — לְשׁוֹן קֹר וְחֹם, צִנֶּנְךָ וְהִפְשִׁירְךָ מֵרְתִיחָתְךָ, שֶׁהָיוּ כָל הָאֻמּוֹת יְרֵאִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם וּבָא זֶה וְהִתְחִיל וְהֶרְאָה מָקוֹם לַאֲחֵרִים; מָשָׁל לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶן בְּלִיַּעַל אֶחָד קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ, אַעַ"פִּ שֶׁנִּכְוָה הֵקֵרָהּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֲחֵרִים (תנחומא):

When they chanced upon you en route. This connotes a chance occurrence. Another interpretation: The connotation is semen and ritual defilement — they defiled them with homosexual relations. Another interpretation: The meaning is “cold,” as opposed to heat. They cooled you, moderated you to tepidness from seething heat. For all the nations were afraid of waging war against you, until they commenced, preparing the way for others. This is compared with a boiling bath into which no creature could enter. One villain came and leaped into it. Although he was scalded, he cooled it for the others.

ויזנב בך. מַכַּת זָנָב, חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה (תנחומא):

They struck down your appendage. Striking at the appendage — they severed the circumcision, and flung it heavenward.

כל הנחשלים אחריך. חַסְרֵי כֹחַ מֵחֲמַת חֶטְאָם, שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן (תנחומא):

All the feeble ones behind you. Enfeebled because of their sins, as the cloud ejected them.

ואתה עיף ויגע. עָיֵף בַּצָּמָא, דִּכְתִיב "וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם" (שמות י"ז) וּכְתִיב אַחֲרָיו "וַיָּבֹא עֲמָלֵק":

And You were exhausted and wearied. Exhausted by thirst, as it is written, “The people thirsted there for water,” and afterward it is written, “Amalek came.”

ויגע. בַּדֶּרֶךְ:

And wearied. By travel.

ולא ירא. עֲמָלֵק אלהים מִלְּהָרַע לְךָ:

They had no fear. Amalek, of God, so as not to harm you.

תמחה את זכר עמלק. מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה (שמואל א ט"ו), שֶׁלֹּא יְהֵא שֵׁם עֲמָלֵק נִזְכָּר אֲפִלּוּ עַל הַבְּהֵמָה, לוֹמַר בְּהֵמָה זוֹ מִשֶּׁל עֲמָלֵק הָיְתָה (פסיק' זוטר'):

You shall obliterate the memory of Amalek. Man and woman, child and infant, ox and sheep, so that the name “Amalek” will never be remembered, even with regard to an animal, by saying, ‘This animal belonged to Amalek.’