Tanach
Shemot 12:37-42 שמות י״ב:ל״ז-מ״ב
Part of: BoBo, Aliyah 6Chapter 12
Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi
וַיִּסְעוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּֽף׃
The B’nei Yisrael traveled from Ramseis to Sukkos. There were about six hundred thousand males on foot besides the children.
The B’nei Yisrael traveled from Ramseis to Sukkos. There were about six hundred thousand males on foot besides the children.
Rashi
הגברים: מבן עשרים שנה ומעלה:
Males — who were twenty years and older.
וְגַם־עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹֽד׃
A great mixture [of nationalities] also went up with them. There were [also] sheep and cattle, a huge amount of livestock.
A great mixture [of nationalities] also went up with them. There were [also] sheep and cattle, a huge amount of livestock.
Rashi
ערב רב. תערובות אומות של גרים:
A great mixture. A mixture of various nations who were proselytes.
וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּֽי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָֽכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶֽם׃
They baked the dough that they had brought out of Egypt into matzoh cakes, for it was not leavened. Since they were driven out of Egypt and could not delay, they had also not prepared provisions for themselves.
They baked the dough that they had brought out of Egypt into matzoh cakes, for it was not leavened. Since they were driven out of Egypt and could not delay, they had also not prepared provisions for themselves.
Rashi
עגות מצות. חררה של מצה. בצק שלא החמיץ קרוי מצה:
Matzoh cakes. [עֻגֹת מַצּוֹת means:] cake made of unleavened bread. Dough that has not leavened is called matzoh.
וגם צדה לא עשו להם. לדרך. מגיד שבחן של ישראל, שלא אמרו האיך נצא למדבר בלא צדה, אלא האמינו והלכו (מכילתא פי"ד), הוא שמפורש בקבלה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב, ב), ומה שכר מפורש אחריו קֹדֶש יִשְׂרָאֵל לַה' וגו':
They had also not prepared provisions for themselves — for the journey. This tells the praise of the Israelites, that they did not say, “How can we go out into the wilderness without provisions?,” but rather they had faith and they went. This is what is explicitly told in the Prophets: “I (God) remember to you the love of your youth, the love of your betrothal [to Me], when you followed Me into the wilderness — into a land that was not sown.” And what reward is set forth afterwards? “Yisrael is hallowed to Adonoy, etc.”
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה׃
The habitation of the B’nei Yisrael living in Egypt lasted four hundred and thirty years.
The habitation of the B’nei Yisrael living in Egypt lasted four hundred and thirty years.
Rashi
אשר ישבו במצרים. אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם:
Living in Egypt. After the other settlements where they settled as strangers in a land that was not theirs.
שלשים שנה וארבע מאות שנה. בין הכל, משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה, משהיה לו זרע לאברהם נתקיים כי גר יהיה זרעך, ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק. ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה, שהרי קהת מן הבאים עם יעקב היה, צא וחשוב כל שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמנים של משה, לא תמצאם כל כך, ועל כרחך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת, והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם, הרי שלא תמצא ארבע מאות לביאת מצרים, והוזקקת לומר על כרחך שאף שאר הישיבות נקראו גרות, אפילו בחברון, כענין שנאמר אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק (בראשית לה, כז), ואומר אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָרוּ בָהּ (שמות ו, ד), לפיכך אתה צריך לומר כי גר יהיה זרעך, משהיה לו זרע, וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק, תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן ר"י שנה, וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך:
Four hundred and thirty years. Altogether, from when Yitzchok was born until now, there were four hundred years. [Our reckoning is from then] because [only] from the time that Avraham had a child could there be a fulfillment [of the prophecy]: “For your descendant will be a stranger,” and thirty years passed from when the decree of “between the pieces” was decreed until the birth of Yitzchok. One cannot say [that the 430 years was] in the land of Egypt alone, for Kehos was among those who came with Yaakov. Now go and calculate all his years and all the years of his son Amram
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל־צִבְאוֹת יְהֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃
It was at the end of the four hundred and thirty years, and on that very day all of Adonoy’s multitudes went out of the land of Egypt.
It was at the end of the four hundred and thirty years, and on that very day all of Adonoy’s multitudes went out of the land of Egypt.
Rashi
ויהי מקץ שלשים שנה וגו' ויהי בעצם היום הזה. מגיד, שכיון שהגיע הקץ, לא עכבן המקום כהרף עין, בט"ו בניסן באו מלאכי השרת אצל אברהם לבשרו, בט"ו בניסן נולד יצחק, ובט"ו בניסן נגזרה גזירת בין הבתרים (מכילתא פי"ד):
It was at the end of [four hundred and] thirty years, etc. And on that very day This tells us that the moment the bondage ended God did not detain them for even the blink of an eye: [This therefore tells us that] on the fifteenth of Nissan the serving angels came to Avraham to foretell to him (the birth of Yitzchok), On the fifteenth of Nissan Yitzchok was born and on the fifteenth of Nissan the decree of “between the pieces” was decreed.
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַֽיהֹוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הֽוּא־הַלַּיְלָה הַזֶּה לַֽיהֹוָה שִׁמֻּרִים לְכׇל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
This was a night of vigil for Adonoy, to bring them out of the land of Egypt. This night remains a night of vigil to Adonoy for all the B’nei Yisrael for [all] their generations.
This was a night of vigil for Adonoy, to bring them out of the land of Egypt. This night remains a night of vigil to Adonoy for all the B’nei Yisrael for [all] their generations.
Rashi
ליל שמרים. שהיה הקב"ה שומר ומצפה לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים:
A night of vigil — to which God watched and looked forward in order to fulfill His promise to take them out of Egypt.
הוא הלילה הזה לה'. הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך:
This night remains a night [of vigil] to Adonoy. This is the night about which He said to Avraham, “It is on this night that I will redeem your children.”
שמרים לכל בני ישראל לדרתם. מְשֻׁמָּר ובא מן המזיקין, כענין שנאמר וְלֹא יִתֵּן הַמַשְׁחִית וגו':
A night of vigil for all the B’nei Yisrael for their generations. It is continuously protected from destructive forces. As is said: “He will not permit the destroyer, etc.”
מרעמסס סכתה. ק"ך מיל היו, ובאו שם לפי שעה, שנאמר וָאֶשָׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (שמות יט, ד):
From Ramseis to Sukkos. [The distance between them] was 120 miles but they came there in a moment, as it is said: “And I carried you on eagles’ wings.”