Yechezkel 35 · Pshat

35:1

וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

35:2

בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל־הַר שֵׂעִיר וְהִנָּבֵא עָלָֽיו׃

Son of man, set thy face against mount Se῾ir, and prophesy against it,

35:3

וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר־שֵׂעִיר וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּֽה׃

and say to it, Thus says the Lord God; Behold, O mount Se῾ir, I am against thee, and I will stretch out my hand against thee, and I will make thee a total blight.

35:4

עָרֶיךָ חׇרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִֽהְיֶה וְיָדַעְתָּ כִּֽי־אֲנִי יְהֹוָֽה׃

I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate, and thou shalt know that I am the Lord.

35:5

יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲוֺן קֵֽץ׃

Because thou hast had a perpetual hatred and hast hurled the children of Yisra᾽el to the power of the sword in the time of their calamity, in the time of their final punishment:

Rashi

ותגר. ותשפל כמו (מיכה א׳:ו׳) והגרתי לגיא אבניה שהיו מסגירין אותן לאויביהן כשהיו בורחין דרך ארצם וזו היא שאמר (עובדיה א׳:י״ד) אל תעמוד על הפרק:

בעת אידם. בעת כשמסרתים ביד אויב:

בעת עון קץ. כשנגמר קץ עוונם ונתמלאה סאתם:

35:6

לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה כִּֽי־לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ אִם־לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶֽךָ׃

therefore, as I live, says the Lord God, I will prepare thee to blood, and blood shall pursue thee: surely thou hast hated thy own blood; therefore blood shall pursue thee.

Rashi

לדם אעשך. נופל בחרב:

דם שנאת. בזית את הבכורה שעבודתי היתה מסורה להם ושנאת להיות מלכלך עצמך בדם קרבן עבודתי ולכלוך דם הרוגים ירדפך וי"א רוצחים אתה ירא כשאר כל אדם ורוצחים ירדפוך וי"א דם שנאת אחיך שהוא בשרך ודמך:

35:7

וְנָֽתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר לְשִֽׁמְמָה וּשְׁמָמָה וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָֽׁב׃

Thus will I make mount Se῾ir most desolate, and cut off from it all who come and go.

35:8

וּמִלֵּאתִי אֶת־הָרָיו חֲלָלָיו גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ וְכׇל־אֲפִיקֶיךָ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶֽם׃

And I will fill its mountains with its slain men: in thy hills, and in thy valleys, and in all thy water courses shall they fall that are slain with the sword.

35:9

שִֽׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא (תישבנה) [תָשֹׁבְנָה] וִידַעְתֶּם כִּֽי־אֲנִי יְהֹוָֽה׃

I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not have a restoration: and you shall know that I am the Lord.

Rashi

ועריך לא תשובנה. לא כמו שאמרתי למצרים (לעיל כט) ושבתי את שבות מצרים ושבתי את שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳) וזו היא שאמר (מלאכי א׳:ג׳) ואת עשו שנאתי ואתן את הריו שממה שעתידים לשוממות עולם:

35:10

יַעַן אֲמׇרְךָ אֶת־שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת־שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִֽירַשְׁנוּהָ וַיהֹוָה שָׁם הָיָֽה׃ {ס}

Because thou hast said, These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it; though the Lord was there:

Rashi

שני הגוים. ישראל ויהודה ומדרש אגדה ר' תנחומא דורשו כלפי שהלך עשו אל ישמעאל להתחתן בו להשיאו שיעורר על יצחק על ירושת אברהם ויהרוג ישמעאל את יצחק ואהיה אני גואל הדם ואהרוג את ישמעאל וזהו יקרבו ימי אבל אבי ואירש אני את יצחק ואת ישמעאל (בראשית כ״ז:מ״א):

וה' שם היה. יודע את מחשבותיך:

35:11

לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶֽךָ׃

therefore, as I live, says the Lord God, I will do according to thy anger, and according to thy envy which thou hast used out of thy hatred against them; and I will make myself known among them, when I shall judge thee.

Rashi

ועשיתי כאפך. כאותה האף שעשית לישראל אעשה לך:

ונודעתי בם. כאשר אשפטך אז יכירו את גבורתי:

35:12

וְֽיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי ׀ אֶת־כׇּל־נָאָֽצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר ׀ [שָׁמֵמוּ] (שממה) לָנוּ נִתְּנוּ לְאׇכְלָֽה׃

And thou shalt know that I am the Lord, and that I have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Yisra᾽el saying, They are laid desolate, they are given us to consume.

35:13

וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם אֲנִי שָׁמָֽעְתִּי׃ {ס}

Thus with your mouth you have boasted against me, and have multiplied your words against me: I have heard them.

Rashi

והעתרתם. הרביתם וכן ועתר ענן הקטרת (לעיל ח) לשון רבוי:

35:14

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה כִּשְׂמֹחַ כׇּל־הָאָרֶץ שְׁמָמָה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃

Thus says the Lord God; When the whole earth rejoices, I will make thee desolate.

Rashi

כשמוח כל הארץ. כשאטול אני את מלכותי כי אז תשמח הארץ כענין שנא' ה' מלך תגל הארץ (תהלים צו) אז שממה אעשה לך:

35:15

כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר־שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה־לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר־שֵׂעִיר וְכׇל־אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהֹוָֽה׃ {פ}

As thou didst rejoice at the inheritance of the house of Yisra᾽el because it was desolate, so will I do to thee: thou shalt be desolate, O mount Se῾ir, and all Edom, all of it: and they shall know that I am the Lord.

Yechezkel 35 יחזקאל ל״ה

Where next

Keep reading