מנחות ט׳

בקדש הקדשים תאכלנו

והא למה לי קרא לימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר

עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן שלא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה שאין אדם אוכל במקום רבו טעמא דכתב קרא הא לא כתב קרא לא יהא טפל חמור מן העיקר לא אמרינן

איתמר בללה חוץ לחומת עזרה רבי יוחנן אמר פסולה ריש לקיש אמר כשרה ריש לקיש אמר כשרה דכתיב ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והדר והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ

מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשרין בזר ומדכהונה לא בעיא פנים נמי לא בעיא

ורבי יוחנן אמר פסולה כיון דעשייתה בכלי הוא נהי דכהונה לא בעיא פנים מיהת בעיא תניא כוותיה דרבי יוחנן בללה זר כשרה חוץ לחומת העזרה פסולה

איתמר מנחה שחסרה קודם קמיצה רבי יוחנן אמר יביא מתוך ביתו וימלאנה ריש לקיש אמר לא יביא מתוך ביתו וימלאנה

רבי יוחנן אמר מביא מתוך ביתו וימלאנה קמיצה קבעה ליה ריש לקיש אמר לא יביא מתוך ביתו וימלאנה קדושת כלי קבעה ליה

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש חסר הלוג אם עד שלא יצק ימלאנו תיובתא

איתמר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה רבי יוחנן אמר מקטיר קומץ עליהן וריש לקיש אמר אין מקטיר קומץ עליהן אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרבי יהושע

דתנן נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשרה כמדת רבי יהושע פסולה

מאן דפסל כרבי יהושע ומאן דמכשר עד כאן לא אמר רבי יהושע התם אלא דלא אישתייר אבל היכא דאישתייר אפילו רבי יהושע מודה ליה

דתניא רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהם כזית בשר או כזית חלב זורק הדם כחצי זית בשר כחצי זית חלב אינו זורק את הדם

ובעולה אפילו כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שבעולה כולה כליל ובמנחה אף על פי שכולה קיימת לא יזרוק

מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים

סלקא דעתך אמינא הואיל ובהדי זבח אתיא כי גופיה דזבח דמיא קא משמע לן

ומאן דפסל שאני הכא דאמר קרא והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה המנחה עד דאיתא לכולה מנחה לא יקטיר

ואידך מן המנחה מנחה שהיתה כבר שלימה בשעת קמיצה יקטיר אף על גב דהשתא אינה שלימה

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא פרקה נפרס הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין ואם משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין ואמר רבי אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק ואף על פי שלא פירקה

אמר ליה הא מני רבי אליעזר היא אמר ליה אנא אמינא לך משנה שלימה ואמרת לי את רבי אליעזר

אי רבי אליעזר מאי איריא נפרס אפילו שרוף ואבוד נמי מכשר אישתיק

ואמאי שתק לימא ליה צבור שאני הואיל ואישתרי טומאה לגבייהו אישתרי נמי חסרות אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת החסרון כבעל מום דמי ואין בעל מום בצבור

יתיב רב פפא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב יוסף בר שמעיה לרב פפא מי לא עסקינן דרבי יוחנן וריש לקיש במנחת העומר דציבור היא ופליגי

אמר רב מלכיו תנא חדא מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה משמנה שאם חסרה כל שהוא פסול

ותניא אידך והנותרת מן המנחה פרט למנחה שחסרה היא ושחסר קומצה ושלא הקטיר מלבונתה כלום

תרי קראי בחסרות למה לי לאו חד למנחה שחסרה קודם קמיצה וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה

ותיובתא דרבי יוחנן בתרוייהו

לא חד למנחה שחסרה קודם קמיצה דאי מביא מביתו וימלאנה אין ואי לא לא וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאף על גב דמקטיר קומץ עליהן אותן שירים אסורים לאכילה

דאיבעיא להו לדברי האומר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן אותן שירים מה הן באכילה

אמר זעירי אמר קרא והנותרת ולא הנותרת מן הנותרת ורבי ינאי אמר מהמנחה מנחה שהיתה כבר

קמץ בשמאל מנא הני מילי אמר רבי זירא דאמר קרא ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה כף זה איני יודע מהו כשהוא אומר ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית כאן שמאלית הא כל מקום שנאמר כף אינו אלא ימין

והא מיבעי ליה לגופיה שמאלית אחרינא כתיב

ואימא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שמאלית אחרינא כתיב כאן שמאלית ואין אחר שמאלית

ואימא אדרבה מה כאן שמאלית אף בעלמא נמי שמאלית ארבעה שמאלית כתיבי תרי בעני ותרי בעשיר

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית דכתיב בשמן דמצורע עשיר למה לי